אופשערין

האופשערין הוא התספורת הראשונה של ילד, שנהוג לערוך סביב גיל שלוש. המילה ביידיש ופירושה בערך «לגזוז», ואומרים גם פשוט «התספורת הראשונה». במשפחות ספרדיות ומזרחיות רבות, מצפון אפריקה ומן המזרח התיכון, קוראים לזה «חלאקה», מילה ממקור ערבי שפירושה תספורת. עד אז לא נגזז שערו של הילד: כשמגיע היום, המשפחה מתכנסת לחגוג.

1נקודות ציון כתובות סביב המנהג

• הפאות, צדי הראש: התורה אומרת «לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם» (ויקרא יט:כז), והשו״ע (יורה דעה קפא:א) מגדיר את פאות הראש כשני צדי הראש, במקום חיבורו ללחי. במשפחות שמניחות פאות, משאירים אותן בתספורת הראשונה: זהו מנהג, רווח בעיקר בחוגים חסידיים.
• העץ: מזכירים לא פעם את דימוי העץ שפריו אסור בשלוש שנותיו הראשונות (ויקרא יט:כג). יש המציגים אותו כהסבר לגיל שלוש; למיטב ידיעתנו הוא אינו מצוטט כמקור למנהג.
• ספירת העומר: השו״ע (אורח חיים תצג:ב) מציין את המנהג שלא להסתפר בימי העומר עד יום ל״ג. הרמ״א מציין שמסתפרים ביום ל״ג; ואילו בעל השו״ע כותב שממתינים עד בוקר יום ל״ד, אלא אם כן ל״ג חל בערב שבת. לתספורת שחלה בימי העומר, יש לבחור אפוא את התאריך לפי מנהג הקהילה.

2ל״ג בעומר ומירון

ל״ג בעומר, היום ה-33 לספירת העומר, חל בי״ח באייר. משפחות רבות בוחרות ביום זה לתספורת הראשונה, וחלקן עולות למירון שבגליל, שם מתקשר ל״ג בעומר לרבי שמעון בר יוחאי. זהו מנהג רווח מאוד, גם במשפחות שאינן שומרות מצוות בקפדנות, אך אנו מציגים אותו כמנהג ולא ככלל. שלא בל״ג בעומר, משפחות אחרות בוחרות את יום ההולדת השלישי, ראש חודש או תאריך אחר החשוב להן.

3לפי העדות והמשפחות

• אשכנזים, בעיקר חסידים: קוראים לזה אופשערין; משאירים את הפאות; החגיגה קשורה לא פעם לצעדים נוספים בכניסה ללימוד (האותיות הראשונות של האלפבית, כיפה, ציצית), ומזמינים את הקרובים לגזוז תלתל כל אחד. אלה מנהגים רווחים, אך לא אחידים.
• ספרדים ומזרחים מצפון אפריקה ומן המזרח התיכון: במשפחות רבות אומרים חלאקה; רוח החגיגה זהה, לא פעם עם התספורת הראשונה במירון בל״ג בעומר. הסדר, הגיל והמוזמנים משתנים ממשפחה למשפחה: נוהגים כמנהג המשפחה.
• משפחות ישראליות חילוניות או מסורתיות: התספורת הראשונה היא חגיגה משפחתית שמחה, עם רב או בלעדיו, לעיתים במירון בשל האווירה והקשר למסורת.
• בנות: יש משפחות שמציינות גם את גיל שלוש, בדרך אחרת; זהו מנהג ייחודי לכל משפחה.

4מה זה משנה להזמנה

• כדאי להסביר במשפט אחד מהי החגיגה («התספורת הראשונה של [שם], בגיל שלוש»). המילה אופשערין או חלאקה עלולה להיות זרה לחלק מהמוזמנים.
• אם התאריך חל בימי העומר, כדאי לברר אותו עם הרב לפני שליחת ההזמנה. Tov מסמנת לארגון האירוע את העומר, שבת ויום טוב.
• יש לציין את המקום בדיוק, בעיקר במירון, שם ההמון מקשה על המפגש: כדאי לתת נקודת מפגש.
• כדאי לציין אם המוזמנים מוזמנים לגזוז תלתל, והאם הסעודה כשרה.