ספירת העומר
שבעה שבועות הנספרים מדי ערב, מפסח ועד שבועות: תקופת ציפייה שמשפיעה גם על בחירת התאריך לשמחה.
סְפִירַת הָעוֹמֶר
omer
המילה ״עומר״ היא במקור אלומת שעורים, שהובאה לבית המקדש למחרת היום הראשון של פסח. התורה הופכת אותה למצווה: ״וּסְפַרְתֶּם לָכֶם… שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה״, חמישים יום עד למחרת השבת השביעית (ויקרא כג, טו-טז; ראו גם דברים טז, ט). הספירה קושרת בין יציאת מצרים למתן תורה, הנחגג בשבועות.
לפי השו״ע (אורח חיים תפט, א) מתחילים לספור בליל שני של פסח, אחרי תפילת ערבית. מדי ערב סופרים בעמידה, לאחר ברכה, את הימים ואת השבועות עד היום ה־49. היום ה־33 נקרא ל״ג בעומר, והוא חל בי״ח באייר.
תקופת אבלות חלקית: מה אומרים המקורות
השו״ע (אורח חיים תצג, א) מזכיר את המנהג שלא לישא אישה בין פסח לעצרת ״עד ל״ג בעומר״, משום שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא. הוא מציין שמותר לארס, ושמי שנישא בכל זאת אין עונשים אותו. הגהת הרמ״א מוסיפה שמל״ג בעומר ואילך הכול מותר. זהו אפוא מנהג, לא איסור מן התורה.
באותו סימן (תצג, ב) מוזכר המנהג שלא להסתפר עד ל״ג בעומר. לשון מרן רבי יוסף קארו ממתינה עד בוקר היום ה־34 (אלא אם ל״ג חל בערב שבת), ואילו הרמ״א, למדינות אשכנז, מתיר להסתפר ביום ל״ג עצמו, להרבות מעט בשמחה ולא לומר תחנון. הרמ״א מציין גם (תצג, ג) שבמקומות רבים תקופת האבלות נספרת אחרת, למשל עד ראש חודש אייר, ושאין לשלב בעיר אחת מנהגים שונים.
לפי העדות
- משפחות הנוהגות לפי לשון מרן רבי יוסף קארו (בין היתר משפחות ספרדיות ומזרחיות רבות, לפי מנהג העדה): האבלות נמשכת עד ל״ג בעומר, ולענין תספורת עד בוקר היום שאחריו.
- משפחות הנוהגות לפי הגהת הרמ״א (מנהג אשכנזי נפוץ): השמחה מתחילה ביום ה־33 וחתונות חוזרות מל״ג בעומר ואילך.
- חלוקות אחרות של התקופה: יש עדות הממקמות את האבלות בקטע אחר של 49 הימים, כפי שהרמ״א עצמו מציין. כדאי לשאול את הרב באיזה לוח נוהגת המשפחה.
- ישראלים חילונים: ל״ג בעומר הוא בעיקר חג עממי (מדורות, טיולים). משפחות רבות אינן נוהגות בהגבלות העומר, אך יש הבוחרות בכל זאת תאריך אחרי ל״ג בעומר מתוך התחשבות באורחים שומרי מסורת.
מה שנמנעים ממנו בימי העומר (מוזיקה, ריקודים, מסיבה עם תזמורת, בר מצווה עם די ג׳יי) הוא עניין של מנהג ולא של כלל אחד, והמשפחות נוהגות אחרת זו מזו. אין לנו מקור קלאסי שיכריע במקומן: ״שואלים את הרב״.
מה זה משנה להזמנה
חתונה, בר מצווה או שמחה אחרת שחלה בין פסח לשבועות מחייבת לבדוק את התאריך מראש: האורחים שומרי המסורת, הקייטרינג והנגנים לא צריכים לגלות זאת באיחור. Tov מסמנת למארגנים את ימי העומר, אך רב המשפחה הוא שקובע איזה מנהג חל.
לפי השו״ע (תצג, א) מותר לארס; בנוגע למוזיקה וריקודים המנהגים שונים ממשפחה למשפחה. תאריך שאחרי ל״ג בעומר הוא זה שמשפחות רבות מעדיפות, לפי מנהג העדה.
אין צורך לכתוב דבר על ההזמנה: התאריך העברי מספיק. עדיף לברר מראש עם הרב שהתאריך מתאים למנהג המשפחה, ואז לעדכן ישירות אורחים שעשויים להתפלא (עם מוזיקה או בלעדיה, עם ריקודים או בלעדיהם).
ומה עכשיו?
הזמנה שנאמנה למסורת שלכם.
ב-4 שפות, עם עברית כתובה כמו שצריך ומעקב אחרי התשובות לפי משפחה.