ראש חודש

ראש חודש הוא תחילתו של כל חודש בלוח העברי, הנקבע לפי מולד הלבנה. התורה עושה אותו למצווה הראשונה שניתנה לעם: ״הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים״ (שמות יב, ב). בבית המקדש סימנו את היום בקרבנות נוספים (במדבר כח, יא). ראש חודש נמשך יום אחד או יומיים: יומיים כשהחודש הנגמר מלא שלושים יום (היום השלושים שלו והראשון של החודש הבא).

1מה משתנה באותו יום

• בבית הכנסת מוציאים ספר תורה: המשנה (מגילה ג, ו) קובעת לראש חודש את הקריאה ״וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם״ (במדבר כח), והשו״ע (אורח חיים תכג, א) קובע ארבעה עולים, בלי הפטרה.
• אומרים הלל בדילוג (אורח חיים תכב, ב). השו״ע מזכיר כמה מנהגים בעניין ברכת ההלל, והם תלויים בבית הכנסת.
• אין אומרים תחנון: השו״ע (קלא, ו) מציין שאין נופלים על הפנים בראש חודש ולא במנחה שלפניו.
• בסוף הסעודה מוסיפים ״יעלה ויבוא״ בברכת המזון (אורח חיים קפח, ז, המסביר גם כיצד מתקנים שכחה).
• מצווה להרבות בסעודת ראש חודש (אורח חיים תיט, א).

ראש חודש אינו חג שנאסרת בו מלאכה: השו״ע (תיז, א) מתיר אותה, ומציין שנשים הנמנעות מעבודה ביום זה נוהגות ״מנהג טוב״, ומוסיף שכשהמנהג המקומי חל על מלאכות מסוימות בלבד, הולכים אחרי המנהג.

2לפי העדות

• בעניין ההלל, השו״ע (תכב, ב) מזכיר את שני המנהגים, עם ברכה ובלעדיה, והרמ״א מתאר את המנהג האשכנזי בארצו. קהילות ספרדיות ומזרחיות נוהגות לפי מנהגן: נוהגים כפי שנוהג בית הכנסת.
• בעניין נשים, מנהג ההימנעות ממלאכות מסוימות בראש חודש משתנה לפי המשפחה והעדה: שואלים את הרב או נוהגים כמנהג המשפחה.
• משפחות חילוניות בישראל: השמירה משתנה מאוד ממשפחה למשפחה; לגבי שמחה, מה שחשוב בעיקר הוא סדר היום בבית הכנסת.

3מה זה משנה להזמנה

שמחה שחלה בראש חודש (בר מצווה באמצע השבוע, ברית מילה, אירוסין) אינה מוגבלת בשל כך: מותר לעבוד (תיז, א). מה שמשתנה הוא סדר היום בבית הכנסת: הלל, קריאה בתורה והשמטת התחנון מאריכים את תפילת הבוקר, וזה עשוי להשפיע על שעת הטקס או על הארוחה שאחריו. כדאי לבדוק זאת מול בית הכנסת.

ראש חודש אב הוא גם תחילת תשעת הימים (ראו ״בין המצרים״): השו״ע (תקנא, ב) ממעט משם והלאה בשמחה ואוסר חתונות. ראש חודש אייר חל בימי העומר. אם התאריך קרוב לאחת מתחילות החודש האלה, כדאי לבדוק אותו עם הרב.