בין המצרים

בין המצרים נמשך מי״ז בתמוז עד ט׳ באב. השם לקוח מפסוק באיכה: ״כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים״ (איכה א, ג). אלה שלושת השבועות שבין שני צומות.

המשנה (תענית ד, ו) מזכירה שחמישה דברים אירעו לאבותינו בי״ז בתמוז וחמישה בתשעה באב, ובהם הבקעת חומת ירושלים וחורבן הבית הראשון והשני. היא מוסיפה: ״משנכנס אב ממעטין בשמחה״. משפט זה הוא שורש ההחמרה ההדרגתית של האבלות במהלך התקופה.

1שלושה שלבים, מהקל אל החמור

• מי״ז בתמוז: תחילת בין המצרים. השו״ע (אורח חיים תקנא, ד, בהגהת הרמ״א) מזכיר את המנהג להימנע מתספורת מתאריך זה.
• מראש חודש אב: ״תשעת הימים״. השו״ע (תקנא, ב) ממעט במשא ומתן ובבניין של שמחה, והרמ״א (תקנא, ג-ד) מרחיב את המנהג לכיבוס, מראש חודש עד אחרי הצום.
• שבוע שחל בו ט׳ באב: השו״ע (תקנא, ג, ו, ט) אוסר תספורת, כיבוס ולבישת בגדים חדשים, ומזכיר את המנהג להימנע מבשר ומיין. יש שנוהגים כך כבר מראש חודש אב, ויש כבר מי״ז בתמוז (תקנא, ט).

2חתונות ואירוסין

השו״ע (אורח חיים תקנא, ב) כותב שמראש חודש אב ועד התענית ״אין נושאין נשים ואין עושין סעודת אירוסין״, אך מותר לארס בלי סעודה, אפילו בתשעה באב עצמו. הגהת הרמ״א מציינת את המנהג המחמיר שלא לישא מי״ז בתמוז עד אחרי תשעה באב.

3לפי העדות

• משפחות הנוהגות לפי לשון מרן רבי יוסף קארו (לרוב משפחות ספרדיות ומזרחיות, לפי מנהג העדה) נוהגות איסור נישואין מראש חודש אב.
• משפחות הנוהגות לפי הגהת הרמ״א (מנהג אשכנזי נפוץ) אינן נושאות מי״ז בתמוז.
• בנוגע למוזיקה, לריקודים, לבשר וליין, המנהגים שונים ממשפחה למשפחה: שואלים את הרב מה נוהגת העדה.
• משפחות חילוניות בישראל: התקופה נשמרת לעיתים קרובות פחות, מלבד צום תשעה באב, לפי המשפחה. רבות בוחרות בכל זאת שלא לקבוע שמחה בלב התקופה, מתוך התחשבות בקרובים שומרי מסורת.

4מה זה משנה להזמנה

ברית מילה נערכת ביום השמיני (בראשית יז, יב), גם בימי בין המצרים, והרמ״א (תקנא, א) מזכיר שהמוהל, בעל הברית והאב לובשים בגדי שבת לכבוד המילה. לעומת זאת, חתונה, בר מצווה עם תזמורת או קבלת פנים גדולה מחייבות לבדוק את התאריך עם הרב מוקדם ככל האפשר: הקייטרינג והאורחים שומרי המסורת צריכים זמן להתארגן.

Tov מסמנת למארגנים את ימי בין המצרים, אך איזה מנהג חל (י״ז בתמוז, ראש חודש אב, עם תזמורת או בלעדיה) נתון להכרעת הרב.