מוהל
מי שהמשפחה סומכת עליו לבצע את מילת בנה ביום השמיני: מיומנות, יראת שמיים ואמון רב.
מוֹהֵל
mohel · mo-HEL
המוהל הוא מי שמבצע את ברית המילה של הילד היהודי. המילה נגזרת משורש עברי שפירושו «חיתוך». המצווה כתובה בתורה: «וּבֶן־שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל־זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם» (בראשית יז:יב), ו«וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ» (ויקרא יב:ג). המוהל איננו אפוא נותן שירות בלבד: הוא מקיים מעשה דתי מטעם המשפחה, לעיני הקהילה שנאספה.
מי כשרים להיות מוהל?
השו״ע (יורה דעה רסד:א) קובע שכל יהודי כשר למול, אך אם יש איש ישראל בוגר היודע למול, הוא קודם לכולם. הוא מוסיף שיש אומרים שאישה אינה מלה, ושנוהגים להדר אחר איש. הרמ״א מוסיף שיש לחזר אחר המוהל הטוב והצדיק ביותר. בימינו רוב המשפחות פונות למוהל מוכשר ומוכר בקהילתן, והרב יכול בדרך כלל להמליץ על אחד. בחוגים ליברליים מסוימים משמשות גם נשים במלאכה זו (מוהלות): זהו מנהג של אותם חוגים.
היום השמיני, גם בשבת
אין מלים לפני הנץ החמה ביום השמיני ללידה; כל היום כשר למילה, אך הזריזים מקדימים ומלים בבוקר (יורה דעה רסב:א). כשהמילה נעשית בזמנה, היא דוחה שבת ויום טוב (יורה דעה רסו:ב). רק המילה עצמה דוחה את השבת: מה שאפשר היה להכין מערב שבת, כמו הסכין, אינו מצדיק חילול שבת (שם). המוהל דואג להכנות האלה, ולכן כדאי לשאול אותו מה צריך להיות מוכן לפני כניסת השבת.
אם התינוק צהוב או אדום, או שהוא חלש, המילה נדחית: השו״ע (יורה דעה רסג:א) מזכיר שסכנת נפשות דוחה הכול. התאריך נקבע אז יחד עם הרופא, המוהל והרב. לכן כדאי להכריז על תאריך סופי רק לאחר שבריאות התינוק אושרה.
המוהל בטקס
המוהל מברך על המילה, ואבי הבן מברך ברכה נוספת (יורה דעה רסה:א). לפי הרמ״א, מי שאוחז בתינוק, הסנדק, יושב, ואילו המוהל והאב עומדים. הנוכחים אומרים אחר כך: «כשם שהכנסתו לברית, כן תכניסהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים». נוהגים להכין כסא לאליהו, הנקרא «מלאך הברית» (יורה דעה רסה:יא), ונהגו המוהלים להתפלל ביום המילה (שם). לאחר הטקס נערכת בדרך כלל סעודה (יורה דעה רסה:יב).
לפי העדות והמשפחות
- המצווה והיום השמיני משותפים לכולם: משפחות ספרדיות, אשכנזיות, מזרחיות וישראליות חילוניות.
- בליל שלפני הברית משפחות רבות מתכנסות: במנהג אשכנז קוראים לזה «ואך נאכט», ובמנהג ספרד «ברית יצחק». אלה מנהגים ולא חובה, והם משתנים ממשפחה למשפחה.
- המקום (בית, בית כנסת, אולם), השעה, השירים והמאכלים שייכים לכל משפחה ולכל קהילה, ובמיוחד בעדות המזרח, לפי ארץ המוצא: נוהגים כמנהג המשפחה והרב.
- במשפחות ישראליות חילוניות או מסורתיות ברית המילה היא לרוב מפגש מרכזי עם מוזמנים מכל הרקעים, ולכן הסבר קצר במקום יתקבל בברכה.
מה זה משנה להזמנה
- התאריך תלוי בלידה (היום השמיני), בשבת או בחג ובבריאות התינוק: כדאי להכין את המוזמנים לאפשרות שישתנה.
- יש לציין את המקום ואת שעת ההגעה: הטקס מתחיל בדרך כלל בזמן, לפי המוהל.
- אם הברית חלה בשבת או ביום טוב, כדאי לכתוב זאת במפורש: מוזמנים השומרים שבת אינם נוסעים ואינם משתמשים בטלפון, וחשוב שיידעו. Tov מסמנת לארגון האירוע שבת ויום טוב.
- אין להציג את המוהל כספק שירות רגיל: אפשר לציין את שמו ואפשר שלא, ומילת הערכה אחת מספיקה.
כותבים «ברית מילה» עם התאריך העברי או הלועזי, המקום, שעת ההגעה והערה על סעודה. כדאי לציין שהתאריך עשוי להשתנות מטעמי בריאות, ולסמן במפורש שבת או יום טוב. שם המוהל הוא לבחירה.
ומה עכשיו?
הזמנה שנאמנה למסורת שלכם.
ב-4 שפות, עם עברית כתובה כמו שצריך ומעקב אחרי התשובות לפי משפחה.