קידוש

קידוש הוא ההכרזה שבה מכריזים על קדושת השבת או החג. הרמב״ם רואה בו מצווה מן התורה, הנלמדת מן הפסוק «זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ» (שמות כ, ח): זוכרים את היום בשבח ובקדושה, בכניסתו בקידוש וביציאתו בהבדלה (הלכות שבת כט, א).

הקידוש נאמר ליד השולחן, על כוס יין, לפני הסעודה. השו״ע קובע שאין קידוש אלא במקום סעודה (אורח חיים רעג, א), ודן שם גם במקרים של מעבר בין חדרים או מקומות: כדאי לשאול את הרב לפני שמפרידים בין הקידוש לסעודה. אותו ספר מורה גם לקבוע את סעודת החג על היין (אורח חיים תקכט, א).

נשים חייבות בקידוש כמו גברים ויכולות לקדש עבור אחרים (אורח חיים רעא, ב). אין צורך אפוא לשמור את הרגע הזה לגבר במשפחה: מי שמקדש הוא מי שהמשפחה בוחרת.

1שלוש מילים קרובות שאין לבלבל

• קידוש השבת או החג: ההכרזה על היין בפתח הסעודה, בליל שבת וביום שבת בצהריים.
• «קידוש» בבית הכנסת: במנהג בתי כנסת רבים המילה מציינת גם את הכיבוד המשותף אחרי התפילה, שמשפחה מארחת לא פעם לרגל בר מצווה, לידה או יום הולדת. זה מנהג, לא כלל.
• קידושין, לעומת זאת, הם מעשה הנישואין: מילה אחרת מאותו שורש, שאינה קשורה לסעודת השבת.

2לפי העדות והקהילות

• משפחות ספרדיות, אשכנזיות ומזרחיות: נוסח הקידוש ונעימותיו משתנים מקהילה לקהילה; כדאי לברר את מנהג המשפחה במקום להניח.
• מי אומר אותו, מי עונה, אם עומדים או יושבים: מנהג המשפחה או בית הכנסת.
• ישראלים חילונים: משפחות רבות אומרות קידוש בליל שישי, לעיתים אף בלי לשמור את שאר השבת. האופן משתנה ממשפחה למשפחה.

3מה זה משנה בהזמנה

• קידוש נאמר רק בשבת או ביום טוב: אירוע שנפתח בקידוש חל אפוא באחד משני הימים האלה. ראו בערכים שבת ויום טוב.
• כדאי לציין אם אחרי הקידוש מגיעה סעודה מלאה או כיבוד קל: האורחים מתכננים את יומם בהתאם.
• קידוש בבית הכנסת אחרי התפילה: כדאי לציין את שעת תחילת התפילה ולא רק את שעת הקידוש.
• אורחים שומרי שבת: רבים נמנעים מטלפון, מנסיעה ומצילום ביום זה; ראו בערך שבת. אין להכריז על צלם או מוזיקה בלי הכרעת הרב.