בימה (תיבה)

הבימה היא הבמה, ועליה שולחן הקריאה, שממנה קוראים בתורה בבית הכנסת. שם מונח הספר פתוח, ושם עולים הנקראים לתורה (ראו הערך עלייה לתורה); במקומות מסוימים משמיעים משם גם הודעות. בקהילות מסוימות קוראים לה גם «תיבה»: השם משתנה לפי המנהג המקומי.

1מהיכן באה?

כבר בתנ״ך מוזכרת אחת כזו: בשוב העם מבבל, «וַיַּעֲמֹד עֶזְרָא הַסֹּפֵר עַל מִגְדַּל עֵץ אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר» (נחמיה ח, ד), וקרא ממנה בפני כל העם. הרעיון נשמר: קוראים ממקום מוגבה, כדי שהכול יראו וישמעו.

השו״ע (אורח חיים קנ, ה), בהגהת הרמ״א נאמר: «ועושין בימה באמצע בית הכנסת… וישמעו כולם». בהגהה זו מתועד מנהג הקהילות האשכנזיות; מה שהמשפט מתאר בראש ובראשונה הוא תכלית הבימה: שהקהל יוכל לעקוב אחר הקריאה.

2לפי העדות

• אשכנזים: הבימה נמצאת מסורתית במרכז האולם, כפי שמציין הרמ״א; בתי כנסת ותיקים רבים שומרים על התכנון הזה.
• ספרדים ובני עדות המזרח: בבתי כנסת מסורתיים רבים יש תיבה מרכזית, והספסלים סביבה; לפי המקום, יש שמציבים אותה ליד ארון הקודש. מה שקובע הוא מנהג הקהילה.
• בתי כנסת מודרניים או שכונתיים, בישראל ובתפוצות: הבימה מועברת לא פעם לחזית, ליד ארון הקודש, משיקולי מקום וראות. לפי המקום, שני התכנונים מתקיימים זה לצד זה.
• לפי מנהג הקהילה: יש מקומות שבהם אין עולים לבימה מחוץ לקריאה, ויש שרואים בה במה רגילה. כדאי לשאול את הגבאי.

3מה זה משנה להזמנה

לאורחים שאינם רגילים בבית כנסת, הבימה היא לרוב נקודת הציון של התפילה: שם נחגגת הבר מצווה, שם מתקיימת הקריאה, ולעיתים שם אומרים תודה. כמה הקפדות מעשיות עוזרות לכל המשפחה.

• צילום ווידאו: כדאי לשאול את הגבאי אם מותר לעמוד ליד הבימה. בתי כנסת רבים מעדיפים שלא תהפוך לבמת צילום.
• מקומות ישיבה: אם הבימה מרכזית, המקומות סביבה אינם שווים בראות ובשמיעה; כדאי לשמור את הטובים לסבים ולסבתות ולאורחים מבוגרים.
• דברי ברכה: דברי המשפחה נאמרים בדרך כלל במקום שקבעו הרב או הגבאי, ולאו דווקא מהבימה.
• נגישות: לאורחים עם מוגבלות בניידות כדאי להודיע מראש לבית הכנסת; הגישה לבימה עלולה להיות קשה.