מסורת

למה שוברים כוס בסוף החתונה היהודית?

למעשה שחותם כל חופה יש שלושה הסברים. המוכר שבהם אינו בהכרח היחיד.

מאת צוות Tov

5 דקות קריאה

בסוף כל חופה החתן דורך על כוס ושוברה, והקהל קורא «מזל טוב!». למי שאינו מכיר, המעשה מסקרן. למי שגדל על כך, הוא חלק מהנוף. אבל למה בעצם? שלושה הסברים — וקרוב לוודאי ששלושתם נכונים יחד.

1. חורבן בית המקדש

ההסבר המוכר ביותר. הכוס השבורה מזכירה את חורבן בית המקדש בירושלים בשנת 70 לספירה. גם בשיא השמחה הצרופה, עם ישראל אינו שוכח את ההיסטוריה שלו. התלמוד (ברכות ל, ב — לא, א) מספר שרב אשי, במאה הרביעית, שבר כוס יקרה בחתונת בנו כדי «לשבור» את שמחתם המופרזת של האורחים ולהחזירם למידה.

2. התחייבות בלתי הפיכה

הסבר מעשי: כוס שנשברה אינה מתאחה. כך גם הנישואין היהודיים — מחייבים, חתומים, בלתי הפיכים. המעשה מסמל את טיבו המוחלט של הקשר שנוצר תחת החופה. זהו ההסבר שמדגישים בעיקר בזרמים המודרניים, המתמקדים באיחוד עצמו.

3. הרחקת עין הרע

הסבר קבלי: קול הכוס הנשברת מרחיק את הכוחות שעלולים להימשך לשמחה גדולה כל כך. מסורת ספרדית עתיקה מאוד, נוכחת במיוחד בקהילות מרוקו ותימן. כיום זהו ההסבר הפחות מוזכר, אך הוא עיצב את הטקס במשך מאות שנים.

איך זה נעשה בפועל

בפועל, הכוס עטופה במטפחת לבנה או בשקית בד קטנה (כדי למנוע רסיסים). החתן מניח אותה על הרצפה, לרוב בצד ימין של החופה, ושובר אותה בתנועה אחת נחרצת. הכוס עצמה היא לעיתים קרובות גביע קידוש פשוט שנרכש במיוחד לרגע הזה — יש משפחות ששומרות את הרסיסים למזכרת.

ומה קורה אחר כך

אחרי השבירה הקהל קורא «מזל טוב!» ובני הזוג יוצאים מן החופה בליווי מוזיקה. שבע הברכות נאמרות בסעודה שלאחר מכן, וחוזרות בכל אחד משבעת הימים שלאחר החתונה, אצל מארחים שונים.

כדי להזמין לחתונה יהודית עם כל הקודים — חופה, כתובה, שבע ברכות, שבירת הכוס — Tov.events נותן לכם הזמנה דיגיטלית חינם ששומרת על יופיו של הרגע.

עלינו — נכתב בידי צוות Tov.events, שבונה את הכלים שמשפחות יהודיות — ספרדיות, אשכנזיות, מזרחיות, חילוניות — משתמשות בהם לשמחות שלהן.

עכשיו תורכם

צרו את ההזמנה שלכם
עכשיו.

קראתם את המדריך. השלב הבא חינם ולוקח שלוש דקות.